על סדר אותיות הא''ב

במגילת איכה מצינו דבר מעניין בנוגע לסדר אותיות הא''ב: פסוקי המגילה מסודרים ברובם על פי סדר האותיות, אך בעוד שהפרק הראשון מסודר כולו לפי הסדר מא' עד ת', בפרקים ב' - ד' האותיות ע' ופ' מופיעות בסדר הפוך, פ' ואח''כ ע'.

בממצאים הארכיאולוגיים ישנם מספר לוחות בהם מופיעים אותיות הא''ב:

אוסטרקון עזבת צ'רטה:
http://hebrewarchaeology.blogspot.com/2016/08/blog-post_50.html?m=1

מופיעים בו אותיות שונות ללא סדר, ובשורתו האחרונה מופיעים כל אותיות הא''ב, כיוון הכתיבה של הא''ב הוא משמאל לימין, וההנחה היא שבתקופה שנכתב לא היה מקובל כיוון קבוע לכתיבה. עוד דבר מעניין: האות מ' לא מופיעה כלל בכל הלוח.

סדר האותיות באוסטרקון עזבת צ'רטה הוא:
אבגדהוחזטיכלנספעצקרשת.
היינו: ח' לפני ז', פ' לפני ע'.

כתובת תל זית:
http://hebrewarchaeology.blogspot.com/2016/08/blog-post_2.html?m=1

סדר האותיות הוא אבגדוהחזטילכמנספעצקרשת,
היינו: ו' לפני ה', ח' לפני ז', ל' לפני כ', פ' לפני ע'.

גם בכתובות מחורבת תימן מופיעה הפ' לפני הע' :
https://mobile.twitter.com/DivreHayamim/status/997087238386343936/photo/1

רואים שהסדר של פ' לפני ע' אינו משהו יחודי למגילת איכה, הוא חוזר גם בכל הממצאים הנ''ל.

גם ח' לפני ז' חוזר על עצמו בשניים מהמקורות.

ומסתבר שגם שאר השינויים שבכתובת תל זית אינם טעות, אלא נובעים מסדר שונה לאותיות הא''ב.

ונראה לומר, שהרי אין שום הגיון בסדר הא''ב כמו שהוא לפנינו, האותיות אינם מסודרים לפי סדר מוצאות הפה - (אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים), או לפי סדר הגיוני אחר.

מסתבר לומר שכשהמציאו אותיות, לא המציאו מיד סדר לאותיות, אלא ההמצאה הראשונית היא עצם האפשרות לכתוב אותיות המייצגות עיצורים שונים. רק בהמשך נוצר צורך בסדר לאותיות, כי יותר נוח לזכור דברים מסודרים, ואז החל להיווצר לאט סדר לאותיות, היות ולא היה איזה שהוא מוסד עליון שמכתיב את הסדר הנכון, אלא הסדר נוצר מלמטה, ע''י העם, מובן שהסדר התפתח באופן שונה במקומות שונים, עד שבשלב מסוים התקבל אצל כולם סדר קבוע.

במהלך תהליך התפתחות הסדר, יתכן שזכרו את חלק מהאותיות בתור זוגות, זה מקל על הזיכרון כי ברגע שזוכרים אות אחת זוכרים גם את בן זוגו. גם בזמננו - יש כאלה שנוהגים לומר מספרי טלפון בזוגות ויתכן שזה נועד לעזור בשינון וזכירת המספר. וכך יתכן שהאותיות שזכרו אותם בתור זוגות, זכרו את מיקומם רק ביחס לאותיות האחרות, אבל בהם עצמם לא היה סדר.

כך יש לומר בנוגע לאותיות ע' ופ' שהינם זוג מובהק, היות ושניהם מסמלים אברים בפנים, הפה והעין, ובראשית הכתב הקדום היו אכן ממש ציור של פה ושל עין, כאשר שיננו את האותיות זכרו שאחרי האות ס' ישנו הזוג של הפה והעין, אבל כלל לא היה סדר האם הפה לפני העין או העין לפני הפה.

גם כ' ל' - אפשר לומר שהם זוג כי כ' מייצג את כף היד, ול' מייצג את מלמד הבקר שמחזיקים בכף היד.

עדיין צריך למצוא הסבר למה ה'-ו', וז'-ח' נחשבו זוג (ישנם אותיות שברורה משמעותם, וישנם אחרות שהמשמעות לא ברורה לגמרי).

גם אפשר לשאול מדוע י' וכ' - שמייצגים יד וכף יד לא נחשבו זוג? (באבן תל זית הסדר הוא י' ל' כ', ואולי אותיות אלו היו יחד 'שלישיה' של יד, כף היד, ומלמד הבקר שמחזיקים ביד?), אפשר גם לשאול שלכאורה היה מתאים שמ' ונ' יהיו זוג מצד הדמיון ביניהם בכתב העתיק (מצד שני - זה שלא מצאנו כתובת עתיקה שבה נ' מופיעה לפני מ' - עדיין לא מוכיח שהם לא היו זוג).

גם יש להעיר שמספר האותיות שעד הזוג ע'-פ' אינו זוגי, מה שמוכיח שלא יתכן שכל האותיות היו מסודרים בזוגות.

כאשר אומרים שהיו זוכרים האותיות בתחילה בזוגות, זה מסביר שלאותיות הזוגיות היה מקום קבוע בסדר הא''ב, אבל להם עצמם לא היה סדר איפה הם - מי ראשון ומי אחרון. ואם כך רק בהמשך, אולי, נוצרו שני סדרים - סדר של פ' ע' וסדר של ע' פ'. והנה, מגילת איכה אכן כתובה כנ''ל חלקה בסדר של פ' ע' וחלקה בסדר של ע' פ', ומכיון שנכתבה ע''י מחבר אחד, מסתבר לומר ש(לא שחלק נכתב לפי 'הסדר' הזה וחלק לפי ה'סדר' השני), אלא שמלכתחילה שימשו אצלו שתי האפשרויות יחד כנ''ל.

*

על הדברים הנ''ל יהיו כאלה שישאלו:

א. הרי המדרש אומר שהסיבה לכך שבאיכה פ' מופיע לפני ע' הוא בגלל שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם, כיצד איפה אפשר לומר את ההסבר הנ''ל שהוא אחרת מדברי חכמינו?

ב. הרי ידוע שהעולם נברא באותיות לשון הקודש, אם כן איך אפשר לומר שהכתב התפתח ושלא היה לאותיות מלכתחילה את הסדר המקובל כיום? ועוד שבאם נניח שלא היו לאותיות מלכתחילה את הסדר המקובל היום, כיצד ניתן לחשב חשבונות של גימטריה? באם מלכתחילה היה סדר אחר לאותיות אז ערכם המספרי גם לא מדויק.

לענ''ד היות והמחקר מוכיח שהכתב התפתח, ומוכיח איך הוא התפתח, הרי שאי אפשר להתעלם מכך.

מה שאמרו שהעולם נברא ע''י אותיות לשון הקודש וכיו''ב, הרי חז''ל רצו להביע בזה רעיון מסוים. ואין חובה לומר שהאותיות היו ידועים לכל מאז בריאת העולם, אלא יתכן שלא היו ידועים ואח''כ ע''י תהליכים טבעיים התפתחו וכך התגלו האותיות שבהם ברא הקב''ה את עולמו.

על דרך זה בנוגע לגמטריה ולמדרש אודות הקדמת הפה לעיין - אחרי שהכתב התפתח באופן טבעי עד שהתקבל בעם ישראל שזהו הכתב וזהו סדר האותיות, אזי ניתן לדרוש ולמצוא רמזים בסדר הכתב כפי שהוא לפנינו. והדברים פשוטים.