בפרק יא מהלכות מלכים, בתוך דבריו אודות מלך המשיח, כותב הרמב"ם:
ועיקר הדברים, ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן ; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.
לכאורה, דברים אלו אודות נצחיות התורה שייכים להלכות יסודי התורה, ולא מובן הקשרם לכאן, לנושא ביאת המשיח.
ישנם שמבינים שהדברים קשורים למה שהרמב"ם דן בהמשך אודות הנצרות, אלא שקצת קשה לומר כך, היות והדברים אודות הנצרות נכתבו רק אחרי הדברים על חזקת משיח ומשיח-ודאי.
גם הלשון "ועיקר הדברים ככה הן", נראים כמדברים אודות עיקר הדברים של משיח.
*
יתכן שכוונת הרמב"ם היא אכן, שזהו עיקר הדברים להבנת עניין מלך המשיח.
והקטע מגיע כהמשך והסבר למה שנאמר לפני זה אודות רבי עקיבא ובר כוכבא,
וכך, גם ההמשך אודות חזקת משיח ומשיח-ודאי מגיעים בהמשך לזה.
כי הרמב"ם בא לומר שאין ענינו של המשיח לחולל מופתים, אלא לקיים את מצוות התורה כולל מלכות ישראל ומקדשו, בדרך הטבע. ולכן יתכן שיהיה מלך בחזקת משיח שלא יצליח, שהרי כך דרך הטבע.
*
דברי הרמב''ם עם משפטי קישור, כך שיובן הקשר בין קטע לקטע:
ו [ג] אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן--שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת. [ומרבי עקיבא יש ללמוד שבר כוכבא הוא מודל של מלך המשיח, למרות כישלון המרד כי היות שהמשיח אינו עושה מופתים יתכן שלא יצליח לנצח במלחמותיו]
ז ועיקר הדברים, [להבנת עניינו של משיח] ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן [ולכן אין לחכות למופתים, אלא להילחם על הקמת מלכות ומקדש בדרך הטבע כמו שעשה בר כוכבא] ; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס. [כאן יש התייחסות אגבית לנוצרים, ועליהם הוא אומר שהם אינם מסוג הטיפשים שעליהם מדובר כאן בלבד, אלא הם כבר מוגדרים רשעים ואפיקורסים]
ח [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: [וזו כוונת רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא משיח, ולכן תמך במרד היות שאין לחכות למופתים] אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.
ט ואם לא הצליח עד כה, או נהרג [כמו שהיה עם בר כוכבא]--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד
