יום שישי, 28 באפריל 2023

"ועיקר הדברים ככה הן" - הגדרת מלך המשיח לדעת הרמב"ם

בפרק יא מהלכות מלכים, בתוך דבריו אודות מלך המשיח, כותב הרמב"ם:
ועיקר הדברים, ככה הן:  שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן ; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס. 

לכאורה, דברים אלו אודות נצחיות התורה שייכים להלכות יסודי התורה, ולא מובן הקשרם לכאן, לנושא ביאת המשיח. 

ישנם שמבינים שהדברים קשורים למה שהרמב"ם דן בהמשך אודות הנצרות, אלא שקצת קשה לומר כך, היות והדברים אודות הנצרות נכתבו רק אחרי הדברים על חזקת משיח ומשיח-ודאי. 
גם הלשון "ועיקר הדברים ככה הן", נראים כמדברים אודות עיקר הדברים של משיח.

יתכן שכוונת הרמב"ם היא אכן, שזהו עיקר הדברים להבנת עניין מלך המשיח. 
והקטע מגיע כהמשך והסבר למה שנאמר לפני זה אודות רבי עקיבא ובר כוכבא, 
וכך, גם ההמשך אודות חזקת משיח ומשיח-ודאי מגיעים בהמשך לזה. 

כי הרמב"ם בא לומר שאין ענינו של המשיח לחולל מופתים, אלא לקיים את מצוות התורה כולל מלכות ישראל ומקדשו, בדרך הטבע. ולכן יתכן שיהיה מלך בחזקת משיח שלא יצליח, שהרי כך דרך הטבע.

*

דברי הרמב''ם עם משפטי קישור, כך שיובן הקשר בין קטע לקטע:

ו  [ג] אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים; אין הדבר כן--שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך, והוא היה אומר עליו, שהוא המלך המשיח.  ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו משיח, ולא שאלו ממנו חכמים, לא אות ולא מופת. [ומרבי עקיבא יש ללמוד שבר כוכבא הוא מודל של מלך המשיח, למרות כישלון המרד כי היות שהמשיח אינו עושה מופתים יתכן שלא יצליח לנצח במלחמותיו]

ז  ועיקר הדברים, [להבנת עניינו של משיח] ככה הן:  שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן [ולכן אין לחכות למופתים, אלא להילחם על הקמת מלכות ומקדש בדרך הטבע כמו שעשה בר כוכבא] ; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס. [כאן יש התייחסות אגבית לנוצרים, ועליהם הוא אומר שהם אינם מסוג הטיפשים שעליהם מדובר כאן בלבד, אלא הם כבר מוגדרים רשעים ואפיקורסים]

ח  [ד] ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח: [וזו כוונת רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא משיח, ולכן תמך במרד היות שאין לחכות למופתים] אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי.

ט  ואם לא הצליח עד כה, או נהרג [כמו שהיה עם בר כוכבא]--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו.  ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ:  כי עוד, למועד

יום שישי, 14 באפריל 2023

האומנם אנו אוכלים מרור לזכר זה שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים?

האומנם אנו אוכלים מרור לזכר זה שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים?

כך נאמר בהגדה וגם במשנה בשם רבן גמליאל, 

אך לכאורה פירוש זה אינו מוכרח על פי פשט ואין לו רמז בכתוב. 
 
ועוד - מצוות אכילת מרור היא חלק מאכילת קרבן פסח, ואכלו את הבשר.. ומצות על מרורים יאכלוהו, ובהיעדר קרבן פסח אין חובת אכילת מרור מן התורה. 

ועוד - מרור זה שאנו אוכלים, שע''פ חז''ל המובחר ביותר הוא חזרת, חסה, אינו מר מאוד, כך שאינו מזכיר כ''כ את וימררו את חייהם.

יתכן שהטעם האמיתי לאכילת מרור מצוי בדברי האור החיים הקדוש:

לפי פשט הכתוב ... ולפי זה גם המרורים שיצו ה' הוא לצד כי כן דרך אוכלי צלי לאכול עמו דבר חד כי בזה יערב לחיך האוכל ויאכל בכל אות נפשו. גם בזה יוכר גודל העריבות כשיקדים לפיו מרורים. גם מה שהזכיר המצות הוא פרט אשר יכונן חיך אוכל יטעם לו הצלי.

על פי דברים אלו, המרור נועד להגביר את ההנאה מאכילת קרבן הפסח. אם כן המרור לא נועד להזכיר את מרירות השיעבוד, אלא להיפך, המרור הוא חלק מהרגשת החירות. 

אפשר להמשיך בדרך זו, ולומר שזוהי הסיבה שהמרור לא חייב להיות מר, ''כי כן דרך אוכלי צלי'' לאכול ירקות עם הבשר. וא''כ אכילת קרבן הפסח בכריכה על מצות ומרורים, הוא ממש בדומה לנהוג בימינו לאכול סנדביץ של המבורגר עם חסה. 

אם אכן זהו הפשט במצוות אכילת מרור, מה הייתה כוונתו של רבן גמליאל בדרשתו? 
יתכן שרבן גמליאל, שחי בתקופת המקדש וזכר את אכילת המרור כחלק מדרך החירות של אכילת קרבן הפסח, שאל מרור זה שאנו אוכלים, בדור שאחרי החורבן, על שום מה? ותשובתו שהמרור שאנו אוכלים עכשיו אכן כבר אינו דרך חירות, אחרי החורבן המרור הוא על שם מרירות הגלות. 



קדש בכספא

משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא - הוא סימן לקטעי הקריאה בתורה בימי חג הפסח שמקורו בדברי אביי במגילה לא ע''א. 

מסתבר שמילים אלו מהוות סימן מכיוון שהם יוצרות יחד משפט תוכני וכך הסימן קל לזכירה. 
הפירוש התוכני הוא:
משך תורא - משכו את השור, העגל. 
פסל במדברא - עשו פסל במדבר.
שלח בוכרא - כתוצאה מכך הבכורות נשלחו מעבודתם במקדש ובמקומם עובדים שבט לוי. 

מה הפירוש של 'קדש בכספא'? 
ניתן להבין זאת בשני אופנים:

א. קידשו את העגל בכסף, דהיינו בזהב. 
כך כותב הלבוש: ''קדש בכספא, רוצה לומר אז קדשוהו ועשאוהו בכסף, על שם הכתוב שנאמר: כסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל''.
הקושי בפירוש זה הוא שאת העגל עשו מזהב ולא מכסף. 

ב. לענ''ד ניתן להבין זאת בדרך אחרת: קדש בכספא - קדש את הבכורות ע''י שפודים אותם בכסף. 

באופן זה ישנה גם הקבלה בין שני חלקי הסימן:

משך תורא - קדש בכספא,
פסל במדברא - שלח בוכרא,

זוג המילים הראשון בכל שורה מדבר אודות עשיית העגל, והזוג השני בכל שורה אודות החלפת הבכורים בלויים. 


סדר זה של הקריאות נכון בכל הקביעויות, מלבד כאשר פסח מתחיל ביום חמישי, שאז, מכיון שיש לקרוא את פרשת פסל לך בשבת חוה''מ, משתנה הסדר. 
ישנם סידורים שבהם מודפס שבשנים כאלו סדר הקריאה הוא משך תורא פסל קדש בכספא במדברא שלח בוכרא. 

ומעניין שע''פ ההסבר של הלבוש, לפיו קדש בכספא מדבר על העגל, ניתן להבין את הסימן גם בצורה זו מבחינה תוכנית. 
אלא שלא מסתבר לומר שהסימן נועד לשמש גם בצורה הזו. 
הסימן בנוי באופן שכל זוג מילים מורכב ממילה קצרה ואחריה מילה ארוכה.