בפרשת תולדות בולטת החלוקה המכוונת של הפרשיות,
בסוף פרשת חיי שרה מסופר על פטירת אברהם, לאחר מכן מופיע וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, ולאחר מכן: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם.
מובן שמבחינת הסדר, תולדות יצחק מגיע בהמשך וביחד עם תולדות ישמעאל.
וכמובן שהסיבה לכך שהוחלט לחלק את הפרשה דווקא במיקום זה שהוא באמצע עניין, זה כדי להדגיש את יצחק, את היותו העיקר.
ידועה השאלה שהיות ופרשת נח מתחילה באלה תולדות נח, ופרשת תולדות באלה תולדות יצחק, והיות ושם הפרשה הוא בדרך כלל המילה הראשונה מהפרשה המתאימה לשמש כשם, היה מן הראוי לכאורה שהפרשה הראשונה תכונה פרשת תולדות ואילו הפרשה השניה תכונה בשם פרשת יצחק.
אולי הסיבה לכינוי פרשת תולדות בשם תולדות דווקא, קשורה גם לכך שמחלקי הפרשות רצו להדגיש דווקא את ''תולדות'' יצחק (לעומת תולדות ישמעאל).
(וכאן אנו מגיעים לשאלה האם מחלקי הפרשיות, רק חילקו את מקומות ההתחלות של כל פרשה, או שהם גם קבעו את שמות הפרשיות?)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה