לב לדעת ועינים לראות ואוזנים לשמוע

בסוף פרשת כי-תבוא, ישנה פרשה בת שמונה פסוקים, שלכאורה לא מובן ההקשר ביניהם, הפסוקים מדברים על:

אתם ראיתם בעיניכם את ניסי מצרים,

לא ניתן לכם לב לדעת עד היום הזה,

ארבעים שנה היו לכם בגדים ואוכל בצורה ניסית,

מלחמת סיחון ועוג,

שימרו ועשו את דברי הברית.

לכאורה לא מובן ההקשר בין העניינים הללו.

גם יש לדייק שבפסוקים א-ב מפורש שאתם ראיתם בעיניכם את הנסים, ואילו בפסוק ג' נאמר 'ולא נתן ... לכם... עינים לראות. ומסתבר שהפסוקים הללו מתכתבים זה עם זה, וצריך להבין את המשמעות בזה. 

ועוד כמה דיוקים, וכפי שיתבאר לקמן.

ויש להציע להבין את הפסוקים כך:

א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. ב הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם. ג וְלֹא נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (בפסוקים א-ב מפורש 'אתם ראיתם' 'לעיניכם' 'אשר ראו עיניך', ואילו בפסוק ג' 'ולא נתן ... לכם... עינים לראות'. ונראה שהפירוש הוא שאמנם ראיתם אבל לא באמת ראיתם, היינו לא הבנתם והפנמתם את מה שראיתם. אולי פירוש הפסוק הוא: ולא נתן ה' לכם לב לדעת את מה שהעינים רואות והאוזנים שומעות). ד וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ. ה לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (בפסוקים ד-ה מפורט זה שלא היה להם לב לדעת, והקב''ה היה צריך לדאוג להם להלביש אותם ולהאכיל אותם. המן והמים הניסיים שניתנו להם לא מפורטים, אלא דווקא את מה שלא היה להם, לחם ויין. כלומר, הייתם עדיין קטנים ולא יכולתם לאכול לחם ולשתות יין שהם משובחים, נאלצתם לאכול מן ומים שהם פחותים, פחותים - גם בגלל שניתנו באופן ניסי ולא ע''י עשייתכם. למען תדעו כי אני ה''א - מסתבר ש'תדעו' מתכתב עם 'לב לדעת', ואולי המשמעות של למען תדעו היא שע''י שהקב''ה גידל אתכם כמו שמגדלים תינוק, נתן לכם מן ומים במקום שאתם תכינו בעצמכם לחם ויין, בסופו של דבר דווקא על ידי זה ה'תינוק' גודל ולומד איך להכין אוכל בכוחות עצמו).  ו וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם. ז וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי. (כעת, כאשר יש לכם כבר לב לדעת, אתם כבר לא תינוקים, כבר גדלתם ואתם יודעים להילחם בכוחות עצמכם, ואכן הכנו את סיחון ועוג ולקחנו את ארצם)  ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן. (עכשיו, אחרי שגדלתם ואתם עומדים בכוחות עצמכם, אינכם נזקקים לניסים כדי להתקיים, עכשיו אל תשכחו את הצד השני, אל תקחו את הרגשת העצמאות הזו חלילה לניתוק מהקב''ה, תזכרו שאת הלב לדעת קיבלתם מהקב''ה, כמפורש בפסוק נתן ה' לכם לב לדעת. ואז תשכילו - תצליחו - את כל אשר תעשון)

(העירני ח''מ שניתן לקרוא את הפסוק ולא נתן לכם בלשון שאלה, וכי לא נתן לכם לב לדעת ועינים לראות ואוזנים לשמוע?.

ולפ''ז אפשר להבין את כל הפרשה כהוכחה לכך שתמיד היו להם לב לדעת ועינים לראות, מאז מצרים ועד עכשיו הקב''ה מראה להם בעיניהם. 

זה כיוון מעניין להבנת הפסוקים. אבל לכאורה לא יהיה מובן כ''כ מהי ההדגשה ''עד היום הזה'', וכי לא נתן לכם לב דעת וכו' עד היום הזה? - מה מוסיפה ההדגשה ''עד היום הזה'' להבנת או חיזוק השאלה, באם זו אכן שאלה?)