בין הציווי על קרבנות המילואים בפרשת תצווה לסיפור חטא העגל בפרשת כי תשא, מופיעים הנושאים: קרבן התמיד, מזבח הקטורת, מחצית השקל, הכיור, שמן המשחה והקטורת, שמות העוסקים במלאכת המשכן, והציווי על השבת.
בחלוקת הפרשות הציוויים על קרבן התמיד ומזבח הקטורת הם בפרשת תצוה, ופרשת כי תשא מתחילה בציווי על מחצית השקל. קשה לראות הגיון ברור בחלוקה זו, מדוע הפרשה מתחילה דווקא בנקודה זו? (בפרט לפי הנהוג שלויים עולים לתורה בסיפור העגל, דבר הגורם לכך שהעליות הראשונות ארוכות מאוד, ואילו אם הפרשה הייתה מתחילה בסיפור העגל עצמו, או בציווי על השבת, העלויות היו פחות ארוכות).
אפשר להעלות השערה, שהסיבה לכך שהוחלט לחתוך את הפרשות בנקודה זו, היא כדי ששם הפרשה יהיה *''כי תשא''*:
הנושא המרכזי בפרשה הוא חטא העגל, שאחריו משה אומר לקב''ה: וְעַתָּה אִם *תִּשָּׂא* חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, ואכן הקב''ה סולח, ובהמשך לכך מגלה למשה את י''ג מדות הרחמים שבהם נאמר נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים *נֹשֵׂא* עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה. כלומר משה מבקש מהקב''ה שישא את חטאתם, והקב''ה אכן נשא.
היות והוחלט שהפרשה תתחיל בציווי על מחצית השקל, שם הפרשה נקבע ''כי תשא''. כמובן, ה''תשא'' שבכי תשא הוא במשמעות אחרת מתשא חטאתם ומנושא עון ופשע, אבל בכך שקבעו ששם הפרשה יהיה כי תשא נתנו 'כותרת' לפרשה, בכך הגדירו את הפרשה בתור פרשה של ''תשא חטאתם'', כך שאין ההדגשה כאן על סיפור של חטא, אלא על סיפור של תשובה וכפרה.
באם נקבל השערה זו, אנו צריכים לומר שמחלקי הפרשות חשבו מראש ולקחו בחשבון את השם שיהיה לפרשה, יש להודות שזוהי הנחה קצת מחודשת, בד''כ מניחים שהחלוקה נעשתה, ורק בהמשך החלו לקרוא שמות לכל פרשה על פי המילים שבראשיתה.
----
יש להעיר עוד שיש שכותבים את שם הפרשה רק ''תשא'', דבר שמדגיש לכאורה את 'תשא חטאתם' יותר מאשר ''כי תשא'' (שניתן להבינו כדבר שיתכן שיקרה ויתכן שלא), אבל במס' מגילה כט ע''ב מופיע שם הפרשה ''כי תשא'', ויש לעיין בכת''י ודפוסים ישנים לראות אם ישנם גרסאות שונות בזה.
