לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה
יום ראשון, 1 ביוני 2025
אף בערי מקלט... ומעולם לא היה דבר זה ולא ציוה הקב''ה לתוהו
פרשת ויחי ופרשות פתוחות וסתומות
יום שני, 31 במרץ 2025
מדוע הקמת המשכן נקבעה לר''ח ניסן?
יום שישי, 27 בספטמבר 2024
נצבים - הנסתרות לה' אלקינו
הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת (דברים כ"ט:כ"ח).
א. יש קושי להבין את הפסוק הזה, מה בדיוק הוא בא לומר. ומה ההקשר שלו לדברים שנאמרו לפני זה. בפסוקים שלפני זה משה מדבר על ברית בין ה' לבני ישראל ועל העונשים החמורים שיבואו על מי שלא יקיים את הברית, ולבסוף ישנם כמה פסוקים על מה שיאמרו ב'דור האחרון' כאשר יראו את המכות אשר חִלה ה' בארץ. בסופם מגיע הפסוק הנסתרות לה' אלקינו. האם הפסוק הזה הוא המשך הדברים שיאמרו בדור האחרון? או שמא אלו המשך דברי משה?
ב. על פי המסורה מעל המילים לנו ולבנינו ומעל האות ע' של עד, ישנם נקודות. נקודות אלו מתפרשים כבאים למעט את משמעות הכתוב, בסנהדרין מג,ב נחלקו:
הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד?
מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן דברי ר' יהודה
א"ל ר' נחמיה וכי ענש על הנסתרות לעולם והלא כבר נאמר עד עולם אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן.
נראה שדעות אלו מתייחסים לנקודות בתור מיעוט ממשמעות הכתוב, "דכל נקודה למעט" (רש"י). ולכאורה המיעוט הינו מיעוט מן המשמעות הכללית של הכתוב, ולאו דווקא ממשמעות המילים המסוימות הללו. (ויש לעיין עוד בדברי רש"י ותוס' ובפירוש שהנקודות היו בעצם צריכים להופיע מעל לה' אלקינו "אבל לאו אורח ארעא לנקוד את השם")
ג. מעניין שבעוד שבנוסח שלנו מופיעה נקודה גם על הע' של עד וכן הדבר גם בכתר ארם צובה, בכת"י לנינגרד הנקודות מופיעות רק מעל לנו ולבנינו, ולא מעל הע' של עד. גם בספרי תורה עתיקים אפשר לראות שהיה מנהג כזה של נקודות מעל לנו ולבנינו בלבד. גם בפירוש רש"י לתורה בחלק מכתבי היד מופיע שישנם נקודות מעל לנו ולבנינו, ובאחרים נוסף שגם מעל הע' של עד.
ד. והנה הן ממקורותינו, והן מן המחקר - ישנה הוכחה לכך ממגילות מדבר יהודה - יש משמעות שהנקודות באות לא רק למעט את משמעות הכתוב, אלא גם לסמן נוסח שונה, נוסח ללא המילים המנוקדות. מה פירוש הפסוק ללא המילים "לנו ולבנינו"?
ניתן אולי להציע אופן קריאה כזה:
הנסתרות לה' אלקינו נגלות, עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת.
והמשמעות היא: הנסתרות לה' אלקינו נגלות - אין נסתר מנגד עיניו של ה' כי הכל גלוי לפניו,
עד עולם - לעולם,
לעשות את כל דברי התורה הזאת - ה' יעשה את דברי התורה הזאת, דהיינו יעניש את העוברים על הברית, וע"ד מה שנאמר לפני זה 'ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה', 'להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה'.
יתכן שפירוש כזה מסתדר יותר עם ההקשר של הפסוקים שלפניו.
ספר תורה אשכנזי מהמאה ה-14 (Ms Erfurt 8) - אין ניקוד מעל האות ע' של עד
יום חמישי, 30 במאי 2024
שינוי לשון בברייתא - בבא מציעא צא
יום שני, 13 במאי 2024
סטטיסטיקות של הלכות ריבית
- ישנם בתורה 79,980 מילים, מתוכם כ 71 מילים אודות איסור ריבית (שמות כב, כד. ויקרא כה, לו - לח. דברים כג, כ- כא). דהיינו בערך 0.1 אחוז מהתורה מדברת על איסור ריבית.
- מתוך 613 מצוות, 4 מצוות כלולות בדיני ריבית. אלו 0.6 אחוז של המצוות.
- מתוך 525 פרקי משנה, פרק אחד (איזהו נשך, פרק חמישי במסכת בבא מציעא) דן בדיני רבית = 0.2 אחוז.
- מתוך 2711 דפי התלמוד, 15 דפים (בבא מציעא ס' ע"ב - עה ע"ב) דנים בדיני ריבית = 0.5 אחוז.
- מתוך 1000 הפרקים במשנה תורה, הרמב"ם דן בדיני ריבית ב 7 פרקים מספרו (הלכות מלוה ולוה ד - י) = 0.7 אחוז.