התורה אסרה אכילת בשר בחלב, אך לא אסרה אכילת בשר בביצה.
ולפי השיטות שאיסור בשר בחלב הוא משום אכזריות, מסתבר שאין הכוונה שעצם האכילה היא באמת אכזריות (הרי איזה אכזריות יש בלאכול פיצה עם נקניק?), אלא שכדי ללמד אותנו את הערך של רחמים התורה ציוותה עלינו להימנע מאכילת בשר בחלב בתור ביטוי מעשי שיזכיר את הערך הזה.
כמו שאוכלים מצה לזכור את יציאת מצרים, כך לא אוכלים בשר בחלב כדי לזכור לא להיות אכזריים.
ובמילא, אין להקשות למה התזכורת נקבעה דווקא בפרט זה ואילו בפרטים אחרים זה מותר. כי מספיק לקבוע את התזכורת בפרט מסוים כדי להזכיר לנו את העניין.
